השמש הצפונית, רכה וזהובה, מלטפת את אבני הגיר העתיקות בגן הלאומי בית שאן. האוויר רווי בריח תבלין עדין, שאריות של שוק תוסס שהתקיים כאן לפני אלפי שנים. אני עומדת מול התיאטרון הרומי המשוחזר, דממה מוחלטת, אבל בדמיוני אני שומעת את שאון הקהל, את צחוקם, את מחיאות הכפיים. האם הם, כמונו, מצאו כאן מפלט מהמולת היומיום? האם גם הם חשו את החיבור העמוק הזה לאדמה, להיסטוריה, לשרשרת הדורות?

גן לאומי בית שאן הוא רק דוגמה אחת לפנינה אמיתית שמחכה לנו ממש כאן, בארץ שלנו. יש גנים לאומיים רבים שמותאמים לציבור שומר המסורת. הם מאפשרים לנו לטייל ולחוות את הטבע וההיסטוריה העשירה של ארצנו, תוך שמירה על ערכינו ואמונותינו. בואו נצא למסע קטן בין כמה מהם.

נתחיל בתל אפק (אנטיפטריס) – מקום שבו ההיסטוריה לוחשת בין צלילי המים. המבצר העות'מאני מתנשא מעל מעיינות צלולים, שהשקו את העיר הקדומה הזו במשך אלפי שנים. אני זוכרת את הפעם הראשונה שהגעתי לכאן עם אליהו והילדים. הם רצו סביב החומות, גילו מערות נסתרות, שיחקו במחבואים בין העצים העתיקים. לרגע אחד, הרגשתי כאילו חזרנו אחורה בזמן, לימי התנ"ך, כשמכאן עברה הדרך הקדומה מירושלים לגליל.

ואז יש את הגן הלאומי כוכב הירדן, או בשמו הערבי "כוכב הרוחות". המבצר הצלבני הזה, הצופה אל נוף עוצר נשימה של עמק הירדן והרי הגלעד, הוא תזכורת לכוחה של האמונה. איך יכלו האנשים האלה, במאה ה-12, לבנות מבצר כה מסיבי, כה מתוחכם, באמצע המדבר? כשאני מטיילת בין החומות, אני חושבת על האמונה שלהם, על הנחישות שלהם, על האומץ שלהם. אני נזכרת בדבריו של רבי נחמן מברסלב: "אל תתייאש, ודע כי הכל לטובה". גם הם, הצלבנים, האמינו שהם עושים את רצון האל. האמונה, בכל צורה שהיא, היא כוח עצום.

מכוכב הירדן, נמשיך דרומה לגן הלאומי מצדה. הסיפור של מצדה הוא סיפור של גבורה, של הקרבה, של אמונה. כשאני עומדת על פסגת ההר, מול הנוף המדברי האינסופי, אני מרגישה את משקל ההיסטוריה. אני רואה בדמיוני את המורדים היהודים, נלחמים ברומאים, מסרבים להיכנע. אני שומעת את קולו של אלעזר בן יאיר, קורא להם למות חופשיים. מצדה היא תזכורת לכך שהחירות היא הערך העליון, ששווה להילחם עליו, גם במחיר החיים.

בביקורי האחרון במצדה, פגשתי קבוצת חיילים צעירים שעלו להר כדי להישבע אמונים למדינה. אחד מהם שאל אותי, "מה זה אומר להיות יהודי היום?" עניתי לו שזה אומר לזכור את העבר, ללמוד ממנו, ולהמשיך הלאה, לבנות עתיד טוב יותר. להיות יהודי זה להיות חלק משרשרת דורות, ששורשיה נעוצים עמוק באדמה הזאת, ושלעולם לא תפסיק לחלום.

המסעות האלה בגנים הלאומיים הם לא רק טיולים בנוף, הם מסעות אל תוך הנפש. הם מאפשרים לנו להתחבר לשורשים שלנו, להבין את ההיסטוריה שלנו, ולמצוא משמעות לחיינו כאן ועכשיו. הם מזכירים לנו שאנחנו חלק ממשהו גדול יותר, מסיפור ארוך ומרתק, שהולך ונכתב בכל יום מחדש.

לפני סיום, אני רוצה להזכיר את גן לאומי עין חמד, הממוקם בהרי ירושלים. המקום, עם פלגי המים הזורמים והצמחייה העשירה, מציע מפלט שליו מהמולת העיר. המסגד הצלבני העתיק ניצב כעדות להיסטוריה המגוונת של הארץ הזו. אני אוהבת לשבת שם על ספסל, להקשיב לפכפוך המים ולחשוב על הדורות הקודמים שחיו כאן, שאהבו, שסבלו, שחלמו.

כשאנחנו מטיילים בגנים הלאומיים, אנחנו לא רק צופים בעבר, אנחנו גם יוצרים אותו מחדש. אנחנו מביאים את עצמנו, את האמונות שלנו, את החוויות שלנו, ומשלבים אותם בסיפור הקיים. אנחנו הופכים להיות חלק מהפסיפס האנושי המורכב הזה, שנקרא ארץ ישראל. האם אנחנו ראויים לאמון הזה? האם נצליח לשמור על הארץ הזאת, על ההיסטוריה שלה, על היופי שלה, עבור הדורות הבאים?

אני מזמינה אתכם לצאת בעצמכם למסע הזה. תבקרו בגנים הלאומיים, תספגו את האווירה, תרגישו את האדמה, תקשיבו לסיפורים. תנו לעבר לדבר אליכם, ותנו לעצמכם להיטען באנרגיה חדשה, בתקווה חדשה, באמונה חדשה. כי הארץ הזאת, היא שלנו, והיא מחכה לנו שנחזור אליה, שנאהב אותה, שנשמור עליה.

שאלות נפוצות:

• האם יש הנחות לציבור הדתי בגנים הלאומיים?

כן, ישנם הסדרים מיוחדים וכרטיסים משולבים שיכולים להוזיל את עלויות הכניסה. מומלץ לבדוק באתר האינטרנט של רשות הטבע והגנים לפני הביקור.

• האם יש מקומות כשרים לאכול בהם ליד הגנים הלאומיים?

בסביבת גנים לאומיים רבים ישנן מסעדות ובתי קפה כשרים. למשל, ליד מצדה יש מסעדות כשרות במצפה שוקק ובערד. בסביבת בית שאן אפשר למצוא מסעדות כשרות בבית שאן עצמה. מומלץ לבדוק מראש המלצות ועדכונים.

• האם יש שירותי דת זמינים בגנים הלאומיים?

בגנים לאומיים מרכזיים ניתן למצוא פינות תפילה או אזורים שקטים המתאימים לתפילה. מומלץ להתעדכן מראש לגבי שירותים אלו לפני הביקור. ברוב האתרים יש שירותים בסיסיים.

שתפו אותי, איזה גן לאומי הכי מדבר אל ליבכם ולמה? אשמח לשמוע בתגובות! ✍️