אני זוכר את הפסח הראשון שלי בלי סבתא. השולחן היה ערוך, המשפחה התכנסה, אבל משהו היה חסר. זה לא היה רק החיוך החם שלה או הסיפורים על יציאת מצרים, אלא גם הטעם – הטעם של המצות שלה. אף פעם לא הבנתי איך היא מצליחה להוציא מהבצק הפשוט הזה טעם כל כך עמוק, טעם של בית, של מסורת, של אהבה אינסופית.

אפיית מצות ביתיות היא הרבה יותר מסתם הכנת לחם לאפייה. זהו טקס, מסע בזמן אל העבר, אל השורשים שלנו. המצה, לחם העוני, מזכירה לנו את הסבל של בני ישראל במצרים, אך גם את הנס הגדול של הגאולה. היא פשוטה וצנועה, אבל טומנת בחובה עושר עצום של משמעות.

ישנן גרסאות רבות למצות, כמספר העדות בישראל. יש את המצות הדקות והפריכות של האשכנזים, ויש את המצות הרכות והעבות יותר של הספרדים. יש מצות מקמח לבן ויש מצות מקמח מלא, יש מצות עם מים בלבד ויש כאלה שמוסיפים להן מעט שמן זית. כל משפחה והמסורת שלה.

אני רוצה לחלוק אתכם את המתכון שלי, מתכון שקיבלתי מסבתא שלי, עם כמה שינויים קטנים שהתאמתי לחיים המודרניים. אני קורא למצות האלה "מצות של געגועים", כי בכל פעם שאני טועם אותן, אני חוזר הביתה.

מצרכים:

• 1 ק"ג קמח מצה (אפשר גם קמח לבן רגיל, אבל הטעם יהיה שונה)
• ½ כפית מלח
• מים קרים (בערך כוס וחצי, תלוי בסוג הקמח)

הכנה:

1. מחממים תנור ל-250 מעלות צלזיוס (חום גבוה מאוד!). מרפדים תבנית בנייר אפייה.

2. בקערה גדולה, מערבבים את הקמח והמלח.

3. מוסיפים את המים בהדרגה, תוך כדי לישה. הבצק צריך להיות אחיד וחלק, לא דביק מדי ולא יבש מדי. כאן טמון הסוד: לישה קצרה ונמרצת. לא יותר מ-2-3 דקות. אם לשים יותר מדי, הבצק יפתח גלוטן והמצות יהיו קשות.

4. מחלקים את הבצק לכדורים קטנים. מרדדים כל כדור לעיגול דק מאוד. אפשר להיעזר במערוך או במכונת פסטה, אם יש לכם.

5. מעבירים את העיגולים לתבנית. דוקרים אותם במזלג (כדי שלא יתנפחו באפייה). זהו עוד טריק של סבתא: לדקור בצפיפות, זה מבטיח פריכות.

6. אופים בתנור החם למשך 5-7 דקות, עד שהמצות מזהיבות מעט. שימו לב, הן נשרפות מהר! צריך לעקוב אחרין.

7. מוציאים את המצות מהתנור ומצננים אותן על רשת.

סודות קטנים:

• אפשר להוסיף לבצק מעט שמן זית או דבש, זה יוסיף טעם עדין.
• אפשר להשתמש בקמח כוסמין או קמח שיפון במקום קמח מצה, זה ייתן טעם יותר מורכב.
• אם רוצים מצות מתוקות, אפשר לפזר מעל הבצק שומשום או פרג לפני האפייה.

אפיית מצות ביתיות היא הזדמנות לחבר בין דורות, להעביר את המסורת הלאה. זהו זמן לחשוב על המשמעות של הפסח, על החירות, על המשפחה. כשאתם אופים מצות, תחשבו על סבתא שלי, על כל הסבתות והסבים שדאגו לשמר את המסורת הזו. אני בטוח שהם יחייכו אליכם מלמעלה.

אצל סבתא שלי, ריח המצות האפויות היה מתערבב עם ריח החרוסת והמרק עוף. זה היה ריח של חג, של שמחה, של ביחד. אני מקווה שהמאמר הזה יעזור לכם ליצור את הריח הזה גם בבית שלכם.

שאלות נפוצות:

• האם אפשר להכין מצות מקמח רגיל? בהחלט! זה יהיה טעים, אבל הטעם יהיה שונה ממצות מקמח מצה.
• כמה זמן אפשר לשמור מצות ביתיות? במקום יבש ואטום, אפשר לשמור אותן כמה שבועות.
• האם אפשר להכין מצות מקמח מלא? כן, אפשר! זה יוסיף טעם וערך תזונתי.

אז קדימה, תפשילו שרוולים, תדליקו את התנור ותתחילו לאפות. תנו לריח המצות למלא את הבית שלכם, ולטעם שלהן להזכיר לכם מאיפה באנו ולאן אנחנו הולכים. חג שמח!