לחם עוני של פסח: מעבר למצה - איך להכניס שמחה וחירות אמיתית לחיים!

אחיי ורעיי, מיר זענען דא! חג פסח כשר ושמח! אנחנו כבר ממש בפתח של החג הכי משפחתי בשנה, חג החירות. ובאווירה הזו, אני רוצה לדבר איתכם על משהו שנראה אולי קצת פרדוקסלי – לחם עוני. כן, המצה!

 

אבל רגע, לפני שנתחיל, סיפור קטן. כשהייתי שליח צעיר בתאילנד, בפעם הראשונה שהכנתי סדר פסח לבד, הייתי לחוץ אש! הכל היה חדש, הכל היה מאתגר. ואז, באמצע הסדר, ניגש אליי יהודי מבוגר, ניצול שואה. הוא לקח חתיכת מצה ביד, הסתכל עליי בעיניים מלאות דמעות ואמר: "מנדי, אתה יודע מה זה לחם עוני אמיתי? אני יודע. אבל הערב הזה, בזכותך, הלחם עוני הזה טעים לי כמו מן מהשמיים!" וואו! זה פתח לי את הלב, וגרם לי להבין משהו עמוק על מהות החג.

 

הרי מה זה לחם עוני? זה לא רק אוכל פשוט. זה סמל לשיעבוד, לצמצום, למקום שבו אנחנו מרגישים הכי רחוקים מהחירות שלנו. אבל דווקא מתוך המקום הזה, אנחנו יכולים לצמוח! איך? הנה כמה תובנות שיכולות לעזור לנו להפוך את ה"לחם עוני" של החיים למצה של חירות:

 

1. לראות את הטוב בכל מצב – "אויס מענטש" אמיתי!

  • הרעיון: בתורת החסידות, מלמדים אותנו שהכל בהשגחה פרטית. אין דבר כזה מקרה. גם הדברים שנראים לנו הכי קשים, הכי מאתגרים, הם חלק מהתוכנית האלוקית, והם באים לטובה. ממש! תמיד יש אור בקצה המנהרה. תמיד יש מה ללמוד. כמו שאומרים, "גם שעון מקולקל צודק פעמיים ביום".
  • היישום: במקום להתלונן על הקשיים, ננסה לחפש את הטוב שבהם. מה אפשר ללמוד מהסיטואציה? איך היא יכולה לחזק אותנו? איך היא יכולה לעזור לנו לצמוח?
  • דוגמה: חיה מושקא, אשתי שתחי', תמיד אומרת לי: "מנדי, גם אם הילדים רבים, זה סימן שיש להם כוח! רק צריך לנתב אותו למקום הנכון!"

 

2. צמצום ככלי לגדילה – זה כל הסוד!

  • הרעיון: לפעמים, דווקא כשאנחנו מרגישים מוגבלים, אנחנו נאלצים להיות יצירתיים יותר, למצוא פתרונות חדשים. הצמצום יכול להוציא מאיתנו את הכוחות הכי גדולים שלנו. בדיוק כמו שהמצה, בלי שמרים ובלי תפיחה, מזכירה לנו את הדחיפות של יציאת מצרים.
  • היישום: במקום להתבאס כשאין לנו את כל מה שאנחנו רוצים, נתרכז במה שיש לנו. נשתמש במשאבים הקיימים בצורה הכי טובה שאפשר. ננסה למצוא פתרונות יצירתיים לבעיות שלנו.
  • דוגמה: פעם הרבי אמר שגם אם יש לנו רק נר אחד, אנחנו צריכים להדליק אותו ולנסות להאיר איתו את כל העולם! לא להסתכל על מה שחסר, אלא על מה שיש.

 

3. שמחה – המפתח לחירות אמיתית!

  • הרעיון: השמחה היא כלי עוצמתי מאוד. היא מחזקת את האמונה שלנו, היא נותנת לנו כוח להתמודד עם קשיים, והיא פותחת לנו את הלב לקבל את הטוב שהעולם מציע לנו. "עבדו את ה' בשמחה!" זו לא רק מצווה, זו דרך חיים!
  • היישום: כל יום, נחפש סיבות לשמוח. נגיד תודה על הדברים הטובים שיש לנו. נפגש עם חברים, נעשה דברים שאוהבים, נשיר ניגונים חסידיים! "א גוטע מינוט איז נישט פארפאלן!" – רגע טוב הוא לא מבוזבז!
  • דוגמה: הבן שלי, לוי יצחק, תמיד מצליח למצוא סיבה לשמוח, גם בדברים הכי קטנים. פעם הוא שמח שמצאתי לו סוכריה בכיס! זה ממש הדביק אותי בשמחה!

 

4. אחדות – הכוח שלנו!

  • הרעיון: פסח הוא חג של יציאה מעבדות לחירות. אבל אי אפשר להגיע לחירות לבד. רק כשאנחנו מאוחדים, כשאנחנו דואגים אחד לשני, אנחנו יכולים באמת להשתחרר. "כל ישראל ערבים זה לזה!"
  • היישום: נתחזק את הקשרים שלנו עם המשפחה, עם החברים, עם הקהילה. נתמוך אחד בשני. נעזור למי שצריך. נזכור שאנחנו חלק ממשהו גדול יותר.
  • דוגמה: כשאנחנו יושבים יחד בליל הסדר, אנחנו לא רק מספרים על יציאת מצרים, אנחנו גם חיים אותה מחדש, ביחד!

 

אז מה אתה אומר, יהודי יקר? מוכן להפוך את ה"לחם עוני" של החיים למצה של חירות? לא להסתפק במחשבה טובה – לקום ולעשות! להתחיל כבר עכשיו! כל פעולה קטנה, כל מחשבה טובה, כל חיוך, משפיעים על כל העולם. געוואלדיג!

 

שנזכה לגאולה השלמה במהרה בימינו ממש! חג פסח כשר ושמח!

 

שאלות נפוצות:

 

  • מה עושים אם קשה לי לשמוח? אל תדאג! שמחה היא לא משהו שצריך להרגיש בכוח. אפשר להתחיל בקטן, למצוא דברים קטנים שגורמים לנו לחייך. וחשוב גם להתפלל על זה. לבקש מה' שיעזור לנו למצוא את השמחה.

 

  • איך אפשר להתחבר לתורה ולמצוות גם אם אני לא דתי? התורה היא נחלת כולם! כל יהודי, בכל מצב, יכול להתחבר אליה. אפשר להתחיל בקטן, ללמוד קצת על החגים, על המסורת, לעשות מצווה קטנה. העיקר הכוונה! תמיד יש מקום להתחיל.

 

  • איך לשמור על השמחה גם אחרי החג? שאלה מצוינת! השמחה היא כמו שריר – צריך לאמן אותו כל הזמן. להמשיך לחפש סיבות לשמוח, להודות לה' על הכל, ולהתחבר לקהילה.

 

שתהיה לכולנו גאולה פרטית וכללית!

 

מנדי גרינברג's Avatar

מנדי גרינברג

מנדי גרינברג הוא איש חב"ד פעיל, שליח לשעבר בתאילנד ומנהל בית חב"ד נייד הפועל בישראל. שילוב ייחודי של חכמה חסידית עמוקה ופרקטיות מהשטח מאפיין את כתיבתו החמה והנגישה. בפינתו ב"שופרא" הוא מביא את עולם החסידות, הקבלה והחכמה היהודית העתיקה אל החיים היומיומיים, בגישה מקרבת ומלאת שמחה, האופיינית לחב"ד.