אתם בטח שואלים את עצמכם, מה לחבר'ה מבני ברק ולטיולים בטבע? נו באמת, כאילו לא ראיתם אותנו בנחלים אחרי ל"ג בעומר עושים קומזיץ עם גיטרה ואיזה בחור שחוזר בתשובה שר "אני מאמין". אבל רגע, משפחה זה כבר סיפור אחר. פה צריך קומבינות רציניות, לא סתם איזה שאכטה מאחורי בית הכנסת.
תכל'ס, כולנו רוצים קצת אוויר לנשמה, במיוחד כשהילדים מתחילים לטפס על הקירות (תרתי משמע). אבל לשלם הון תועפות על אטרקציות מפוצצות זה לא הווייב שלנו. אז מה עושים? פה נכנס לתמונה הלייזי קופולוביץ' שלכם, בוגר חברון ומומחה לקומבינות שיודע בדיוק איך להוציא את המקסימום במינימום.
אז קודם כל, בואו נדבר תכלס: "שבילי משחק טבעיים מוצלים". נשמע כמו איזה פרסומת לקינדרלנד, אבל האמת היא שאפשר למצוא כאלה בחינם, בלי כל הבלגן. רק צריך לדעת איפה לחפש.
אז הנה כמה טיפים, ישר מהשטעטל:
1. חפשו נחלים עם עצים: זה הכי פשוט והכי זול. קחו נחל, תוסיפו כמה עצים שעושים צל, ויש לכם אחלה לוקיישן למשחקים. נחל הירקון ליד תל אפק, למשל, יש שם פינות חמד חבל"ז. רק שימו לב שלא יהיה שם איזה מוקש של חילונים שמנגנים בגיטרה בשבת.
2. גינות ציבוריות משודרגות: לא סתם גינה עם נדנדות חלודות, אלא גינות עם מתקני עץ, חבלים, וכל מיני שטיקים כאלה. יש הרבה גינות כאלה בערים הגדולות, רק צריך לחפש. גן סאקר בירושלים, למשל, יש שם אחלה מתקנים לילדים. ויש גם את פארק הירקון בתל אביב, אבל שם תצטרכו להיות זהירים שלא להיכנס לאזורים הפרוצים.
3. יערות קק"ל: פה כבר צריך קצת יותר הכנה מראש, אבל זה שווה את זה. קק"ל עשו אחלה עבודה עם יערות מוצלים ומסלולי הליכה קלים. רק תבדקו מראש אם יש שם מים זורמים, כי ילדים בלי מים זה כמו גמרא בלי פירוש רש"י - לא הולך. יער בן שמן למשל, שוס רציני, יש שם גם חניונים מסודרים.
4. תביאו את המשחקים שלכם: אל תסתמכו על מה שיש בשטח. קחו איתכם כדור, חבל, משחקי קופסה קטנים. הכי חשוב זה היוזמה. ילדים עם דמיון יכולים להפוך כל מקום למגרש משחקים. פעם המשגיח תפס אותי בישיבה משחק גוגואים עם החברותא שלי בחדר, הוא צעק עלינו כאילו חיללנו שבת, אבל בסוף גם הוא חייך.
5. אוכל: אל תשכחו אוכל זה הדבר הכי חשוב. כריכים, חטיפים, פירות - תכינו מראש, זה יותר זול ובטח יותר כשר ממה שתמצאו בדוכנים. ואל תשכחו להביא שקיות אשפה! אנחנו לא רוצים להשאיר את השטח מלוכלך, זה חילול השם.
פעם אחת, כשהייתי צעיר יותר (עוד לפני שהתחלתי לחשוב על שידוכים), הלכנו כל החבר'ה מהישיבה לטיול ביער. התכנון היה פשוט: קצת אוויר, קצת שקט, קצת בריחה מהסדרים הנוקשים. אבל אז התחיל לרדת גשם, ולא סתם גשם - מבול רציני. מצאנו מערה קטנה והתחבאנו שם, צפופים כמו סרדינים בקופסה. בסוף, במקום טיול, עשינו שם שיעור תורה ספונטני על הלכות גשמים. זה היה מבחן אמיתי, אבל גם חוויה שלא אשכח. מוסר השכל? תמיד תהיו מוכנים לבלתי צפוי, ותזכרו שגם בגשם אפשר למצוא את הטוב.
בקיצור, יאפצ'יקים: הטבע מחכה לכם. צאו, תהנו, תנשמו אוויר צח, ותזכרו - העיקר זה השמחה של הילדים. ואם יש קצת שמחה גם להורים, מה טוב.
"דרשו רשומות" – תמיד תבדקו טוב טוב לפני שאתם יוצאים לדרך, שלא יהיו הפתעות לא נעימות.
שאלות נפוצות (כי תמיד יש שאלות):
- "לייזי, איך מוצאים מקומות כאלה?" תשאלו חברים, תבדקו באינטרנט (בזהירות, כן?), תקשיבו לרבנים שממליצים על מקומות. תמיד יש מישהו שיודע.
- "מה עושים אם משעמם לילדים?" תנו להם משימות: לאסוף עלים, למצוא אבנים בצבע מסוים, לבנות בית לנמלים. תפעילו את הראש.
- "זה לא מסוכן ללכת למקומות כאלה?" תלוי איפה. תבדקו מראש אם יש שם חיות טורפות, אם יש סכנת נפילה, אם יש שירותים קרובים. עדיף להיות זהירים מאשר להצטער.
לסיום, זכרו: "אור חדש על ציון תאיר, ונזכה כולנו במהרה לאורו." (וגם לטיול הבא!)
