אתם בטח שואלים את עצמכם, מה לייזי קופולוביץ', בוגר חברון, מבין במעיינות? הרי אנחנו אנשי בית המדרש, לא חובבי טיולים! אבל תאמינו לי, גם אנחנו צריכים קצת "חופש" מהגמרא, במיוחד בימים שהחום מטפס כמו מחיר של דירה בבני ברק.
כשהייתי בישיבה, היינו עושים "מהלכים" מטורפים כדי לברוח מהסדר צהריים ולטבול באיזה מעיין סודי. זה היה ה"גריז" האמיתי, לא מה שהמשגיח חושב! אז החלטתי לחשוף כמה סודות, לתת לכם קצת "ווייב" של חופש בלי להתפשר על הכשרות והצניעות.
אז מה עושים כשחם?
קודם כל, בואו נהיה ריאליים – אנחנו לא יוצאים למסעות אתגריים בהרי ההימלאיה. אנחנו מחפשים משהו קרוב, נגיש, ובלי יותר מדי "בלאגן". מעיין טוב זה כמו שיעור תורה של הרב שטיינמן – קצר, קולע וממלא!
אבל לייזי, מאיפה מתחילים?
שאלה טובה, יאפצ'יק! קודם כל, תשכחו ממה שכתוב באינטרנט. כל האתרים האלה מלאים בשטויות. צריך לדבר עם אנשים, לשאול חברים, לברר בבתי כנסת. "שמועה" טובה שווה יותר מאלף מילים בגוגל.
הנה כמה טיפים "אליבא דאמת" בשבילכם:
1. חבר מביא חבר: תמיד יש איזה "נודניק" בשטיבל שמכיר כל מעיין נידח בארץ. תתחברו אליו, תציעו לו טרמפ, אפילו קפה ועוגה. זה ישתלם לכם!
2. תשאלו את ה"מקומיים": אם אתם כבר באזור, אל תתביישו לשאול אנשים. במכולת, בתחנת דלק, אפילו את הנהג מונית. תתפלאו כמה אנשים יודעים על מעיינות סודיים!
3. תביאו אוכל מהבית: אין מצב שאני קונה אוכל בחוץ. זה כמו לשלם על אוויר! קצת חלות, סלט, טחינה – ויש לכם ארוחה מלכים. ואל תשכחו בקבוק שתייה קרה!
4. שעות קטנות של הלילה: אם אתם "אברכים" רציניים, תצאו למעיין בלילה. ככה אין אף אחד, שקט, קריר, ואפשר לשמוע את ה"קול דממה דקה" בלי הפרעות.
5. תזכרו – צניעות!: אנחנו לא בחוף הים. תתלבשו בצניעות, תתנהגו בצניעות, ותשמרו על המקום נקי. זה הכי חשוב!
אנקדוטה קטנה: פעם, כשהייתי בישיבה, ברחנו עם החברותא למעיין ליד בית שמש. חשבנו שאף אחד לא יודע על המקום. פתאום, אנחנו רואים את המשגיח שלנו מגיע עם עוד כמה בחורים! הוא הסתכל עלינו במבט חמור ואמר: "גם אני צריך קצת אוויר!". מאז, אנחנו והמשגיח הפכנו להיות חברים טובים.
כמה המלצות קונקרטיות (שבדוקות על ידי לייזי):
* עין מבוע: ליד היישוב מעלה לבונה בשומרון. מקום יפה, קצת הליכה, אבל שווה את זה. (שים לב לצניעות!)
- עין גדי: אם אתם מחפשים משהו יותר "מפואר", עין גדי זה אחלה. יש שם כמה בריכות קטנות, נוף מדהים, ואפשר אפילו לראות יעלים! (יש לשים לב לשעות כניסה נפרדות)
- עין פארן: נווה מדבר אמיתי בערבה! קצת רחוק, אבל אם אתם כבר באזור, זה שוס רציני.
אני זוכר את הפעם הראשונה שהגעתי למעיין עם החברותא שלי. הוא התעקש שחייבים להביא גיטרה ולשיר ניגונים של קרליבך. בהתחלה צחקתי עליו, אבל בסוף כולנו שרנו בהתלהבות. זה היה אחד הרגעים הכי יפים שהיו לי בישיבה.
אז חבר'ה, קחו את הטיפים שלי, צאו קצת לטייל, ותזכרו – "אין שמחה כהתרת הספקות"! 😉
