שמי אביגדור שפרן, אבל מי שמכיר יודע שכולם קוראים לי אבי. מגיל שלוש, כשהייתי עומד על שרפרף במטבח של סבתא בתל אביב ומביט בסיר המרק המבעבע, ידעתי שטעמה של מסורת הוא הדבר העמוק ביותר. הריח של גפילטע פיש ביום שישי, הרעש של הסכין חותכת קישקע על קרש העץ המחורץ, והטעם – אוי, הטעם – של חתיכת חלה טבולה במרק עוף צלול...
גדלתי בירושלים, בין סירים וסיפורים. אמא מבשלת הונגרית, אבא עם שורשים מרוקאיים, ושכנים שהביאו איתם מתכונים מכל פינות הגלות. בשנות העשרים שלי ניהלתי מסעדה קטנה בשוק מחנה יהודה, והיום אני שף פרטי, מעביר סדנאות בישול, ובעיקר – מחפש, אוסף ומשמר את הטעמים של העם היהודי.
יחד עם אשתי שרה וארבעת ילדינו, הבית שלנו בנחלאות הפך למעין מוזיאון חי של המטבח היהודי. פינה אחת גרוזינית, פינה שנייה פולנית, כלים מתימן ותבלינים מבוכרה. התפיסה שלי היא פשוטה: מאחורי כל מתכון עומד סיפור, מאחורי כל סיפור עומדת משפחה, ומאחורי כל משפחה – ההיסטוריה של עם שלם.
ב"שופרא" אני אשתף אתכם במתכונים שאספתי, אבל יותר מזה – בסיפורים שמאחוריהם. נדבר על מזון, על מסורת, על חגים, ועל היומיום שביניהם. אגלה לכם את הסודות הקטנים של המטבח היהודי האותנטי, וננסה יחד להבין איך הוא ממשיך להתפתח גם היום.
אז בואו, הצטרפו אלי למסע בין הסירים והזיכרונות.
בתיאבון, אבי