צפת, עיר האורות והסמטאות המתפתלות, טומנת בחובה לא רק נופים עוצרי נשימה ורוחניות עמוקה, אלא גם אוצרות אמנות יהודית נסתרים. אני, נעמה עמיר, אוצרת אמנות וחוקרת יצירה, מוצאת את עצמי שוב ושוב נסחפת אל תוך הסמטאות הללו, במסע חיפוש אחר אותם ניצוצות של קדושה המתגלים בפינות חבויות, בבתי מלאכה קטנים ובחנויות יודאיקה משפחתיות.
לעיתים, מספיק מבט אחד בחלון ראווה צנוע כדי לגלות עולם ומלואו. זכורני את הפעם הראשונה בה ראיתי חנוכייה עשויה עבודת יד, עשויה כסף טהור, בחנות קטנה בסמטת האר"י. האור שקרן ממנה לא היה רק אור החנוכייה עצמה, אלא גם האור של הנשמה היהודית, ששמרה על גחלתה דולקת במשך דורות.
אני ואליהו, בעלי האהוב, אוהבים להלך בסמטאות צפת בשבתות בבוקר, לפני הארוחה. הריחות של החמין והמאפים הנישאים באוויר, יחד עם ציוץ הציפורים ופכפוך המים במקווה העתיק, יוצרים תערובת חושית ממכרת. באחד מהשיטוטים הללו, גילינו חנות קטנה, חבויה בתוך נישה בקיר, שקשה היה שלא לפספס אותה. כשנכנסו, קיבל את פנינו אדם מבוגר, חיוך רחב נסוך על פניו. קראו לו ר' שמואל, והוא היה דור שביעי לאומן יודאיקה בצפת.
ר' שמואל הציג לנו את יצירותיו בגאווה. טליתות רקומות בחוטי זהב וכסף, כיפות סרוגות בצבעים עזים, מגילות אסתר כתובות בדיו מהודר. כל פריט סיפר סיפור, כל תפר העיד על אהבה למסורת ולמלאכה.
שאלתי את ר' שמואל על ההשראה שלו. הוא חייך ואמר: "ההשראה שלי היא הסמטאות האלה, האוויר הצפתי, הסיפורים של הסבים שלי. אני מנסה להכניס את כל זה לתוך היצירות שלי."
הוא סיפר לי על אביו, שהיה כותב סת"ם. הוא תיאר לי את הריח של הדיו, את הקול של קולמוס הכתיבה, את הריכוז העמוק שהיה נדרש כדי לכתוב אות אחת בתורה. "היום, אנשים קונים הכל באינטרנט," אמר ר' שמואל בעצב. "אבל הם לא מבינים את הנשמה שיש בכל דבר שנעשה בעבודת יד."
ר' שמואל לקח מגילה עתיקה, מגילת אסתר, והראה לי את הכתב המיוחד שלה. "הכתב הזה," הוא אמר, "הוא כתב סופרים עתיק. זה כתב שהשתמשו בו לפני מאות שנים. אני למדתי את הכתב הזה מהסבא שלי."
המגילה הזו, חשבתי לעצמי, היא חיבור ישיר לעבר. היא מחברת אותי לדורות של יהודים שקראו את המגילה הזו, שחגגו את חג הפורים, ששמרו על האמונה שלהם גם בזמנים קשים.
אני מאמינה שיש חשיבות רבה בתמיכה באומנים ובחנויות יודאיקה קטנות כמו של ר' שמואל. הם שומרים על המסורת שלנו, הם מפיצים את האור של היהדות, הם עוזרים לנו להתחבר לעבר שלנו. וכמובן, כל מה שהם מוכרים הוא כשר.
ובמיוחד בימינו, כשהכל נראה כל כך מהיר ושטחי, יש צורך לחזור לדברים הפשוטים, לדברים האמיתיים, לדברים שיש בהם נשמה. לקנות חנוכייה מעשה ידי אמן, לתלות מזוזה שנכתבה על ידי סופר סת"ם מוסמך, להניח טלית רקומה על הכתפיים – אלו הם דברים שיכולים להכניס קצת קדושה לחיים שלנו.
אז בפעם הבאה שאתם מטיילים בצפת, אל תסתפקו רק בנופים היפים. חפשו את החנויות הנסתרות, פגשו את האומנים המופלאים, גלו את הניצוצות של הקדושה החבויים בתוך הסמטאות העתיקות.
איזו יצירת יודאיקה מעוררת בכם השראה במיוחד?
