אז מה נשמע, חבר'ה? לייזי קופולוביץ' כאן, בוגר חברון, מומחה לקומבינות, וכן, גם אוהב פרחים. אל תדאגו, אני לא הולך לעשות לכם שיעור בבוטניקה, יותר בכיוון של "איך להוציא את המקסימום מהטיול המשפחתי בלי לקרוע את הכיס".
כשהייתי בישיבה, בחודש ניסן היינו עושים "מבצע חמץ" – מחפשים פירורי חמץ בכל פינה. היום אני עושה "מבצע פרג" – מחפש את השדות הכי יפים, הכי אדומים, הכי שווים סלפי. וכן, זה כולל גם את החרציות הצהובות האלה, שמשום מה תמיד מזכירות לי את הצבע של הטשולנט בקיגל'ה של שבת.
עזבו אתכם עכשיו מ"ארץ ישראל יפה", בואו נדבר תכל'ס. למה לצאת לראות פרחים? כי זה בחינם! פשיטא! וגם, אם תדעו לאן ללכת, תוכלו להרשים את האישה, הילדים, ואפילו את החותנת. ויותר מזה - יש כאן הזדמנות ללמוד קצת על הבריאה. אתה יודע, "מה רבו מעשיך ה'", רק בלי להירדם באמצע השיעור.
אז אחרי שעברתי על כמה וכמה שדות, ניסיתי קצת גוגל, שאלתי חברים, חפרתי בפורומים של מטיילים (אל תגלו לאף אחד), הגעתי לכמה מסקנות. תכינו את הפלאפונים, כי הנה הטיפים שלי, לייזי קופולוביץ' סטייל:
1. איפה הכי שווה?
* דרום אדום: קלאסיקה. אם אתם רוצים להרגיש כמו בחו"ל, רק עם יותר משפחות חרדיות, זה המקום. רק תזמינו מקום מראש, אחרת תמצאו את עצמכם תקועים בפקקים עם כל עם ישראל.
* גבעות גורל: ליד בית שמש. זה השוס האמיתי. פחות ממוסחר, יותר אותנטי, והנוף – חבל"ז. קחו איתכם פיתות עם חומוס, תמצאו איזה עץ נחמד, ותעשו פיקניק כמו מלכים.
* שמורת פורה: עוד אופציה בדרום. יש שם גם מסלול הליכה קצר וחמוד, שאפשר לעשות עם הילדים בלי להתעלף. רק תשימו להם כובעים, שלא יקבלו מכת שמש.
2. מתי הכי כדאי?
* תכל'ס? אמצע-סוף מרץ. זה השיא של הפריחה. אבל אל תחכו לרגע האחרון, כי אז כולם יגיעו. תנסו לתפוס איזה יום חול, באמצע השבוע, זה יהיה יותר רגוע. ואל תשכחו לבדוק את מזג האוויר לפני שאתם יוצאים, לא כיף להיתקע בגשם עם חמישה ילדים רעבים.
3. מה לקחת איתכם?
* מים! יותר ממה שאתם חושבים שצריך. תאמינו לי, אני יודע. פעם המשגיח תפס אותי בישיבה עם בקבוק קולה בתוך הסידור, אז למדתי לקח.
* אוכל: כמו שאמרתי, פיתות עם חומוס זה תמיד ווינר. אבל אפשר גם משהו יותר מושקע, אם אתם מרגישים יאפצ'יקים. רק תזכרו, בלי חמץ בפסח, כן? 😉
* מצלמה: חייבים לתעד את הרגעים היפים האלה, בשביל האינסטגרם. סתם, בצחוק. אבל באמת, תצלמו, שיהיה מה להראות לנכדים.
* מצב רוח טוב: הכי חשוב. תבואו בכיף, בלי עצבים, ותנסו ליהנות מהטבע. ואם הילדים רבים, תזכרו שאפשר תמיד לתת להם קצת שוקולד. זה תמיד עובד.
פעם החברותא שלי, משה, התעקש שאנחנו חייבים לנסוע לראות את הכלניות בדרום. נסענו כמו משוגעים, הגענו לשם, וגילינו שהכלניות כבר נבלו. הוא היה כל כך מבאוס, שהייתי צריך לקנות לו פלאפל כדי לנחם אותו. אבל בסוף, הוא אמר לי שזה היה שווה את זה, כי לפחות ראינו קצת נוף. נו, טוב, מה אני אגיד לכם? משה הוא משה.
בקיצור, חבר'ה, צאו לטייל, תראו קצת פרחים, תנשמו אוויר צח. זה עושה טוב לנשמה. ואם אתם רואים איזה פרג בודד בצד הדרך, תדעו שגם הוא חלק מהסיפור.
וזכרו - "דרכיה דרכי נעם וכל נתיבותיה שלום". תעשו שלום בבית, שלום עם הילדים, ושלום עם הטבע. זה כל הסיפור.
