אתם בטח שואלים את עצמכם, מה הקשר בין לייזי קופולוביץ' - בוגר חברון, מומחה לקומבינות - לבין מעיינות נידחים בארץ ישראל? אז ככה, כשהייתי בישיבה, בין גמרא למוסר, צריך גם קצת אוויר לנשמה, לא? ומה יותר טוב מלשבור קצת את הראש במעיין טבעי, רחוק מהמשגיח וקרוב לבורא עולם?
עכשיו, גילוי נאות: אני לא מדריך טיולים מוסמך, ולא קיבלתי תעודה ממשרד התיירות. מה שכן, אני מומחה ב"לסדר" דברים, וזה כולל למצוא את המקומות השווים באמת, אלה שהג'ובניקים לא מכירים. כאלה שצריך קצת גריז כדי להגיע אליהם, אבל שווים כל טיפת זיעה.
סודות של יודעי ח"ן
העולם החרדי הוא עולם סגור, אבל גם בו יש את ה"אינפורמציה" הפנימית. מי מכיר איפה המקווה הכי שווה? מי יודע איפה יש חנות ספרים עם מחירים של פעם? אותו דבר עם מעיינות. יש מעיינות שהם כמו ה"בני ברק" של המעיינות - תמיד מפוצצים, כולם מכירים. ויש את המעיינות החבויים, הפנינים האמיתיות, אלה שצריך לשאול את הרב'ה הנכון כדי להגיע אליהם.
3 טיפים זהב למטייל החרדי הנבון:
1. תשכח מ-Waze: ווייז זה טוב לחילונים שמחפשים את הדרך הכי קצרה לקניון. אנחנו מחפשים משהו אחר, משהו אותנטי יותר. תמצא מישהו שמכיר את השטח, שיודע את השבילים הלא מסומנים. שווה להשקיע קצת מאמץ, זה משתלם. פשיטא!
2. מים זה לא מותרות: תביא איתך מים בכמות רצינית. אני יודע, זה כבד, אבל חבל לסמוך על הנס של באר מרים. במיוחד בקיץ הישראלי, אתה יכול להתייבש כמו אתרוג אחרי סוכות. תאמין לי, עדיף לסחוב קצת יותר מאשר להתחנן לערבי שימכור לך בקבוק מים ב-20 שקל.
3. כשרות זה חובה: זה אולי נשמע מובן מאליו, אבל אני מכיר בחורים שהתפתו לאכול איזה משהו "חלבי" באיזה תחנת דלק נידחת. אל תעשה את הטעות הזאת. תביא איתך אוכל מהבית, או שתעצור במקום עם הכשר טוב. יש היום הרבה אופציות, אין תירוצים.
אנקדוטה קטנה: פעם אחת, כשהייתי בישיבה קטנה, ברחנו מהסדר בצהריים כדי ללכת למעיין ליד בית שמש. הגענו לשם, הכל היה חבל"ז, מים קרירים, נוף משגע. אבל מה? שכחנו להביא אוכל. בסוף אכלנו רק תמרים שהיו לנו בכיס. למדתי לקח: תמיד תדאג לצידה לדרך, גם אם אתה בטוח שתסתדר.
מעיינות מומלצים (סוד כמוס):
* עין מודע: ליד עפולה, קצת קשה להגיע, אבל שווה כל רגע.
* עין גדי: קלאסיקה, אבל תנסה להגיע מוקדם בבוקר, לפני שהחילונים מגיעים.
* עין חמד: קרוב לירושלים, נגיש יחסית, אבל עדיין כיף.
לסיום: אז בפעם הבאה שאתה מחפש קצת אוויר לנשמה, אל תתפשר על המקומות המוכרים והשחוקים. תצא למסע, תחפש את המעיינות החבויים, תגלה את היופי של ארץ ישראל. ואל תשכח: "דרכיה דרכי נועם וכל נתיבותיה שלום".
