אתם בטח יושבים עכשיו ואומרים לעצמכם, "לייזי קופולוביץ'? מה הוא מבין בכלל באירוח?". תאמינו לי, יותר ממה שאתם חושבים. כשהייתי בישיבה, הייתי אחראי על הארגון של השבתות. זה אומר להשיג אוכל, לדאוג למיטות, ולוודא שהרב לא יתעצבן אם נשיר חזק מדי בליל שבת. בקיצור, למדתי כמה טריקים בעניין הזה.

אז בואו נדבר תכל'ס, בלי פוזות. אנחנו צריכים לארח שבת, וזה עולה כסף. הרבה כסף. אבל מה לעשות? חייבים לארח. אז איך עושים את זה בלי לקחת הלוואה מהגמ"ח? אני אספר לכם.

קודם כל, בואו נבין את הראש. רוב האנשים חושבים שאירוח שבת זה עניין של פוזה. זה לא! אירוח שבת זה מצווה, אבל זה גם הזדמנות להראות קצת גדלות. אבל גדלות לא חייבת להיות יקרה. גדלות זה לחשוב על האורחים שלך, לדאוג שיהיה להם נוח, ולוודא שהם ירגישו בבית. אם תצליחו לעשות את זה, אפילו אם תגישו להם רק חמין וקוגל, הם יהיו מרוצים.

עכשיו, לעניינים הטכניים. איפה קונים? מה קונים? כמה זה צריך לעלות? וואו וואו, חכה שנייה יאפצ'יק. קודם כל, תעשה שיעורי בית. אל תרוץ לסופרמרקט הכי יקר בעיר. תבדוק איפה יש מבצעים, איפה יש הנחות, ואיפה אפשר לקנות בכמויות גדולות.

טיפ #1: תמיד, אבל תמיד, תבדוק בשוק. כן, כן, אני יודע מה אתם חושבים. "שוק זה מלוכלך, שוק זה רועש, שוק זה לא בשבילנו". שטויות במיץ עגבניות! בשוק אפשר למצוא ירקות ופירות טריים במחירים מצחיקים. רק צריך לדעת להתמקח.

טיפ #2: תתחבר לקבוצות ווטסאפ של "עודפים". יש מלא קבוצות כאלה, שמוכרות אוכל שנשאר מחנויות ומסעדות במחירים ממש זולים. זה יכול להיות הצלה אמיתית אם אתה צריך לארגן ארוחה גדולה.

טיפ #3: אל תתבייש לבקש עזרה. תדבר עם המשפחה, עם החברים, עם השכנים. אולי הם יכולים לעזור לך עם הבישולים, עם הקניות, או אפילו סתם לתת לך עצה טובה. "איש את רעהו יעזורו ולאחיו יאמר חזק."

טיפ #4: תשקיע במנה אחת שהיא "שוס". לא חייבים להכין עשר מנות. תתמקד במנה אחת, שתהיה וואו, שתגרום לאורחים שלך להגיד "וואו, איזה טעים!". זה יכול להיות חמין מיוחד, עוף ממולא, או קינוח מושקע.

טיפ #5: אל תשכח את האווירה. נכון, האוכל חשוב, אבל האווירה חשובה לא פחות. תדאג שהבית יהיה נקי ומסודר, שתהיה מוזיקה טובה (לא חזק מדי, כן?), ושיהיה נעים לשבת ביחד.

פעם אחת, כשהייתי בישיבה, המשגיח תפס אותי גונב קוגל מהמטבח. הוא כעס עלי מאוד, אבל בסוף הוא גם נתן לי טיפ איך להכין קוגל טעים במיוחד. אמר לי, "לייזי, הסוד זה לא לשים יותר מדי סוכר. צריך לתת לטעם של התפוחי אדמה לדבר". מאז אני מכין קוגל בדיוק לפי הטיפ הזה.

עכשיו, אני יודע מה אתם חושבים. "לייזי, אתה מדבר יפה, אבל זה עדיין עולה כסף". נכון, זה עולה כסף. אבל זה לא חייב לעלות הרבה כסף. אם תחשבו קצת מחוץ לקופסה, אם תעשו קצת שיעורי בית, ואם תתחברו לאנשים הנכונים, תוכלו לארח שבת שלום בלי לשבור את הכיס.

אז יאללה, קדימה לעבודה! שבת שלום ומבורך! ואל תשכחו, העיקר זה לעשות הכל בשמחה. "עבדו את ה' בשמחה, באו לפניו ברננה."

אני זוכרת את הפעם הראשונה שראיתי כוס אליהו עתיקה, בבית סבתי ז"ל. הכוס הייתה עשויה כסף טהור, מעוטרת בדוגמאות עדינות של גפנים ורימונים, ושידרה תחושה של קדושה עמוקה. באותו רגע הבנתי שכוס אליהו היא לא רק כלי פולחני, אלא גם יצירת אמנות שמספרת סיפור.

כמעצבת אירועים, אני תמיד מחפשת דרכים לשלב בין יופי למשמעות, בין מסורת לחדשנות. אני מאמינה שהאירועים שלנו צריכים להיות לא רק יפים, אלא גם מעוררי השראה, מרגשים ובעלי ערך. כוס אליהו, בעיניי, היא סמל נפלא לכך.

הבחירה בכוס אליהו הנכונה היא מסע אישי, חיפוש אחר הכלי שיבטא בצורה הטובה ביותר את האמונה, התקווה והמסורת המשפחתית. הנה כמה רעיונות שיכולים לעזור לכם למצוא את כוס אליהו שלכם:

1. כוס אליהו מחומרים טבעיים: דמיינו כוס אליהו עשויה קרמיקה בעבודת יד, בצבעי אדמה חמים. אפשר לבחור כוס עם טקסטורה מחוספסת שמזכירה את נופי ארץ ישראל, או כוס חלקה ומצוחצחת שמשקפת את השקט והשלווה של השבת. לטעמי, כוס כזו משדרת חיבור עמוק לטבע ולאדמה, ומזכירה לנו את הפשטות והצניעות שאליהן צריך לשאוף. כוס קרמיקה בצבעים טבעיים, מעוטרת בענפי זית קטנים, יכולה להיות בחירה מדהימה.

2. כוס אליהו מודרנית עם טוויסט: מי אמר שכוס אליהו חייבת להיות עשויה כסף או זכוכית? אפשר לבחור כוס עשויה נירוסטה בעיצוב מינימליסטי, או כוס אקרילית שקופה שניתן למלא אותה בפרחים או נרות קטנים. אני אוהבת את השילוב בין החדש לישן, בין המודרני למסורתי. כוס כזו יכולה להוסיף טאץ' עכשווי לשולחן החג, תוך שמירה על הכבוד וההערכה למסורת.

3. כוס אליהו עם מסר אישי: הזמינו כוס אליהו עם הקדשה אישית, שם המשפחה או ציטוט אהוב מהתנ"ך. אפשר גם לבחור כוס עם חריטה של סמל משפחתי או דוגמה גיאומטרית בעלת משמעות. בעיניי, כוס כזו הופכת לירושה משפחתית יקרת ערך, שעוברת מדור לדור ומזכירה את השורשים שלנו. אני חושבת שהקדשה כמו "לדורות הבאים, באהבה" יכולה להפוך את הכוס למשמעותית במיוחד.

4. כוס אליהו נוסטלגית: חפשו כוס אליהו עתיקה בחנויות יד שנייה או שווקי פשפשים. לעיתים קרובות אפשר למצוא כוסות עם סיפור, כוסות ששימשו משפחות אחרות בעבר. אני אוהבת לדמיין את הסיפורים שהכוס הזו שמעה, את החגים שהיא חגגה ואת התפילות שהיא ספגה. כוס כזו יכולה להוסיף נופך רומנטי ומרגש לשולחן החג.

5. כוס אליהו משפחתית: לעיתים קרובות, המשפחה רוכשת כוס אחת יפה ומרשימה, ומשתמשים בה לאורך שנים. יש משהו יפה במסורת הזו, בתחושת החיבור למשפחה ולדורות הקודמים. כוס כזו הופכת לחלק בלתי נפרד מהזיכרונות המשפחתיים, ומזכירה לנו את החשיבות של המשפחה והקהילה.

השאלה הגדולה היא איך מאזנים בין אסתטיקה למשמעות? בין יופי לתוכן? אני מאמינה שהתשובה טמונה בחיבור הפנימי שלנו ליהדות, במסורת ובערכים שלנו. כשאנחנו בוחרים כוס אליהו, אנחנו לא רק בוחרים חפץ, אלא גם מבטאים את הזהות שלנו, את האמונה שלנו ואת החיבור שלנו לעם היהודי.

אני חושבת שכוס אליהו צריכה להיות יפה, אבל היא צריכה גם להיות משמעותית. היא צריכה לשקף את האופי שלנו, את הטעם שלנו ואת הערכים שלנו. היא צריכה להיות כלי שמחבר אותנו לעבר, להווה ולעתיד.

אני מקווה שהרעיונות האלה יעזרו לכם למצוא את כוס אליהו שלכם, את הכוס שתשמח את לבכם ותמלא את ביתכם באור ושמחה. חג שמח! ✨

שאלות נפוצות:

• מאיזה חומר הכי טוב לבחור כוס אליהו? אין חומר "נכון" או "לא נכון". הבחירה תלויה בטעם האישי שלכם ובסגנון העיצובי שאתם אוהבים. חשוב שהכוס תהיה עשויה מחומר איכותי ועמיד, ושיהיה לכם נעים להשתמש בה.
• האם אפשר להשתמש בכוס אליהו רגילה? כן, כמובן! אין חובה להשתמש בכוס מיוחדת. העיקר הוא הכוונה והמשמעות שאתם נותנים לפעולה.
• איפה אפשר לקנות כוסות אליהו מיוחדות? ניתן למצוא כוסות אליהו מיוחדות בחנויות יודאיקה, גלריות לאמנות, אתרי אינטרנט ואצל אמנים עצמאיים.

נקודה למחשבה: מה המשמעות של כוס אליהו עבורכם? איך היא משקפת את הזהות היהודית שלכם?

אחים יקרים, חג פסח כשר ושמח! מה שלומכם? אני מנדי גרינברג, שליח חב"ד, ובטח כמוני, אתם כבר בעיצומו של ניקיונות, הכנות, והכי חשוב – ההתרגשות לקראת ליל הסדר! 🎉

אני רוצה לדבר איתכם היום על משהו שמשמח אותי כל שנה מחדש – האפיקומן. כן, כן, האפיקומן! זה לא סתם עוד מנהג, זה ממש אוצר! זה הזמן שלנו להכניס קצת יצירתיות, קצת מחשבה, ולהפוך את החיפוש אחרי האפיקומן לחוויה מעוררת, שמחברת את כל המשפחה, ומעבירה מסר עמוק לילדים שלנו.

פעם, כשהייתי בשליחות בתאילנד, ערכנו סדר פסח ענק עם המון מטיילים. אחד מהם, בחור צעיר שרק התחיל להתקרב ליהדות, ניגש אליי אחרי הסדר ואמר לי: "מנדי, האפיקומן הזה, זה מה שגרם לי להרגיש הכי מחובר לחג. זה היה כמו משחק, אבל הרגשתי שמאחורי זה יש משהו הרבה יותר גדול". וואו! איזו תובנה!

אז איך הופכים את האפיקומן הזה למשהו מיוחד? הנה כמה רעיונות, עם קצת טעם של חסידות, כמו שאנחנו אוהבים:

1. אפיקומן עם מסר:

• רעיון חסידי: הרבי מליובאוויטש לימד אותנו ש"מחשבה טובה, דיבור טוב ומעשה טוב" יכולים לשנות את העולם. כל פעולה קטנה שאנחנו עושים, משפיעה על הסביבה שלנו.
• יישום מעשי: במקום סתם להחביא את האפיקומן, תכתבו על העטיפה שלו מסר קצר, משהו כמו "ואהבת לרעך כמוך", או "תמיד אפשר להיות יותר טוב". כשהילד מוצא את האפיקומן, הוא קורא את המסר, ופתאום החיפוש הופך למשהו עם משמעות עמוקה יותר.
• דוגמה: חיה מושקא, אשתי, תמיד כותבת על האפיקומן "תעשה מצווה ותוסיף!" זה תמיד עושה שמח לילדים! 😊

2. חידה חסידית:

• רעיון חסידי: תורת החסידות מלאה בסיפורים, משלים ופתגמים שמלמדים אותנו על החיים. זה ה"פארבריינגען" שלנו – הזמן להתחבר אחד לשני, ולחכמה של הדורות הקודמים.
• יישום מעשי: הכינו חידה שקשורה לסיפור חסידי, או למושג חשוב ביהדות. הפתרון של החידה ירמז על מקום המחבוא של האפיקומן.
• דוגמה: "מי היה האיש שהתעקש להכין מצות בעצמו, למרות שהיה עשיר גדול?" (התשובה: האדמו"ר הזקן). את האפיקומן אפשר להחביא ליד ספר תהילים, שהאדמו"ר הזקן חיבר.

3. אוצר מילים חב"די:

• רעיון חסידי: "דער עיקר איז די תכלית!" – העיקר הוא התכלית! כל דבר שאנחנו עושים צריך להיות מכוון למטרה נעלה יותר.
• יישום מעשי: החביאו רמזים לאפיקומן, כאשר כל רמז הוא מילה חשובה בחב"ד (שליח, תפילה, משיח, שמחה, אהבת ישראל). הסבירו לילדים את המשמעות של כל מילה, וכך הם לא רק ימצאו את האפיקומן, אלא גם ילמדו משהו חשוב על הדרך שלנו.
• דוגמה: הרמז הראשון יכול להיות "שליח", ואפשר להחביא אותו ליד תמונה של הרבי, שהיה השליח הכי גדול שלנו!

4. "מבצע אפיקומן":

• רעיון חסידי: הרבי תמיד עודד אותנו לעשות "מבצעים" – פעולות טובות שמקרבות אותנו לגאולה.
• יישום מעשי: לפני שהילדים מתחילים לחפש את האפיקומן, תגדירו להם משימה קטנה לעשות. למשל, לתת צדקה, להתקשר לסבא וסבתא, או לעזור בהכנות לסדר. רק אחרי שהם עושים את ה"מבצע", הם יכולים להתחיל לחפש את האפיקומן.
• דוגמה: אחד הילדים שלי, כשעזר לי לסדר את השולחן, אמר לי: "אבא, זה ממש כמו מבצע! אנחנו מכינים את הבית לקבלת המשיח!" וואדאיה, הוא צודק!

5. פרס עם ערך:

• רעיון חסידי: שמחה פורצת גדר! השמחה היא כלי חשוב בעבודת השם.
• יישום מעשי: במקום לתת לילדים פרס חומרי על מציאת האפיקומן, תנו להם חוויה! טיול משפחתי, פיקניק בטבע, או אפילו סתם זמן איכות ביחד. זה יצור זיכרון מתוק שישאר איתם הרבה אחרי החג. אפשר לתת להם ספר קריאה חדש או משחק שולחן שמעודד חשיבה.
• דוגמה: בשנה שעברה, אחרי שהילדים מצאו את האפיקומן, עשינו כולנו יחד "פארבריינגען" קטן עם סיפורים וניגונים. זה היה ממש געוואלדיג!

אז מה אתה אומר, יהודי יקר? לא להסתפק במחשבה טובה – לקום ולעשות! תכניס קצת יצירתיות, קצת שמחה, ותהפוך את האפיקומן הזה למשהו שבאמת יגע לילדים שלך בלב. תראה איך הם יתחברו לחג, למסורת, ולחכמה של הדורות הקודמים.

זכרו, כל פעולה קטנה שאנחנו עושים, משפיעה על העולם כולו. אם נשקיע קצת מחשבה באפיקומן, נוכל להעביר לילדים שלנו מסר חזק של אמונה, אהבה ושמחה יהודית אמיתית. ובזכות זה, שנזכה לגאולה השלמה במהרה בימינו ממש! אמן! 🙏

שאלות נפוצות:

1. האם מותר לתת פרס כספי על מציאת האפיקומן? עדיף להימנע מלתת פרס כספי, ולבחור בפרס חווייתי או ערכי יותר, שיצור זיכרון טוב ומשמעותי.

2. האם אפשר להחביא את האפיקומן לפני ליל הסדר? כן, אפשר להחביא את האפיקומן לפני ליל הסדר, כדי לחסוך זמן ולתכנן את החיפוש בצורה טובה יותר.

3. מה עושים אם הילדים רבים על האפיקומן? חשוב להסביר לילדים מראש שהמטרה היא לא רק למצוא את האפיקומן, אלא גם ליהנות מהחיפוש וללמוד משהו חדש. אפשר להכין כמה אפיקומנים קטנים, או לחלק את הפרס בין כולם.

4. איך אפשר לשלב ילדים קטנים מאוד בחיפוש אחר האפיקומן? אפשר לתת להם משימות קטנות ופשוטות, כמו להביא רמז או לחפש במקום קל יחסית. הכי חשוב לתת להם להרגיש שהם חלק מהחגיגה.

5. האם מותר להשתמש ברמזים כתובים בשבת? כן, ניתן להשתמש ברמזים כתובים שהוכנו לפני שבת.

שיהיה לכולנו חג פסח שמח וכשר! 🌸

הניחוח העדין של לבנדר באוויר, צליל המים הנוצצים הפוגשים כלי חרסינה עדין. רגע נטילת הידיים, רגע של עצירה קטנה לפני הסערה השמחה של האירוע. אני תמיד מחפשת איך להפוך את הרגע הזה למשהו מיוחד, לא רק חובה דתית, אלא חוויה מעוררת השראה.

נטילת ידיים היא הרבה יותר מהיגיינה; היא טקס עתיק יומין, סמל לטוהרה והתחדשות. זהו רגע של הכנה, של התבוננות פנימית לפני שאנו פונים אל העולם החיצון, אל השמחה והחגיגה. באירועים, כאשר אנו מוקפים באנשים אהובים ובאנרגיה תוססת, חשיבות הטקס הזה גדולה אף יותר. הוא מזכיר לנו לעצור לרגע, לנשום עמוק, ולהתחבר לשורשים שלנו.

כשאני ניגשת לעצב סטים לנטילת ידיים, אני חושבת על כל אלה: על המשמעות, על היופי, על החיבור בין חומר לרוח. אני רוצה ליצור משהו שיגע בלב, שיעורר השראה, שיזכיר לנו את היופי הפשוט שבחיים.

הנה כמה רעיונות שאהבתי במיוחד:

1. פשטות מודרנית עם נגיעה אישית: דמיינו כלי נטילה מקרמיקה לבנה חלקה, בעיצוב מינימליסטי נקי. לצדו מגבת פשתן רכה בצבע שמנת, רקומה בעבודת יד עם ראשי התיבות של שמות בני הזוג. הניגוד בין הקרירות של הקרמיקה לחמימות של הפשתן, הפשטות העיצובית עם הנגיעה האישית, יוצרים יחד הרמוניה מושלמת. זהו סט שמדבר בשפה שקטה, אך מלאה במשמעות. אני אוהבת להוסיף זר קטן של פרחי לבנדר מיובשים בצד, לניחוח עדין ולמראה טבעי.

2. קסם מזרחי עם נצנוץ זהוב: כלי נטילה מנחושת מבריקה, חרוט בדוגמאות אתניות עדינות. קערה תואמת עם עיטורים מוזהבים, המזכירים לי את השווקים הססגוניים של מרוקו. מגבת קטיפה רכה בצבע בורדו עמוק, עם שוליים רקומים בחוטי זהב. האור הנשבר על הנחושת, הצבעים העזים, המרקם המפנק של הקטיפה – הכל יחד יוצר אווירה של עושר וחגיגיות. זהו סט שנועד להפעים, לעורר את החושים ולחבר אותנו להיסטוריה ולתרבות העשירה שלנו.

3. טבע פראי בלב העיר: דמיינו כלי נטילה עשוי אבן טבעית, גס ומחוספס, כמו סלע שנלקח מנחל זורם. לצדו מגבת כותנה אורגנית בצבע חום אדמדם, עם טקסטורה טבעית המזכירה קליפת עץ. אני אוהבת להוסיף כמה ענפי אקליפטוס טריים, לניחוח מרענן ולמראה אותנטי. זהו סט שמזכיר לנו את הקשר שלנו לאדמה, את היופי הפשוט של הטבע, ואת הצורך לחזור לשורשים שלנו.

4. אומנות ישראלית כחול לבן: סט קרמיקה כחול לבן עשוי בעבודת יד על ידי אומן ישראלי מקומי. כלי הנטילה מעוטר במוטיבים יהודיים עדינים, כמו מגן דוד או חמסה, בצורה מודרנית ומסוגננת. מגבת כותנה רכה עם דוגמת פסים כחולים ולבנים, המזכירה את דגל ישראל. זהו סט המשלב גאווה לאומית עם מסורת יהודית, ומבטא את החיבור העמוק שלנו לארץ ישראל.

5. אלגנטיות וינטג' עם ניחוח נוסטלגי: כלי נטילה עתיק, שעבר במשפחה מדור לדור, עם עיטורי פרחים עדינים וכתמי זמן המעידים על ההיסטוריה שלו. מגבת תחרה לבנה, המזכירה לי את הסבתות שלנו ואת החן הנצחי שלהן. אני אוהבת להוסיף נר ריחני בניחוח וניל, לאווירה חמימה ואינטימית. זהו סט שמחבר אותנו לעבר, למסורת המשפחתית, ולזיכרונות המתוקים שלנו.

האיזון בין אסתטיקה למשמעות הוא תמיד האתגר הגדול ביותר. אני מאמינה שהיופי האמיתי טמון בפשטות, בחיבור לטבע, ובכבוד למסורת. אני משתדלת לשלב בין חומרים טבעיים, עיצובים נקיים, ונגיעות אישיות, כדי ליצור סטים שמדברים אל הלב. אני אוהבת לראות איך האורחים מתרגשים מהיופי, ואיך הרגע הקטן הזה הופך למשמעותי יותר עבורם.

כשאני עומדת במרפסת ביתי במבשרת ציון, וצופה בשקיעה הזהובה הצובעת את הרי יהודה, אני חושבת על היופי האינסופי שקיים בעולם. אני חושבת על יואב, בעלי, ועל שלושת ילדי, שהם מקור ההשראה הכי גדול שלי. אני מאמינה שהחיים הם אוסף של רגעים קטנים, ואנו יכולים לבחור להפוך כל רגע למשהו מיוחד.

אני מזמינה אתכם ליצור לעצמכם רגעים קסומים של טהרה והתחדשות. תנו ליופי ולמשמעות להתמזג, ותגלו את הקסם שבפרטים הקטנים.✨